התמודדות עם התנהגות פאסיבית-אגרסיבית במערכות יחסים 

אחד הסיפורים המצחיקים (?) על התנהגות פאסיבית-אגרסיבית שניתקלתי לאחרונה, הולך כך:

אני עומדת בתור בחנות כדי לשלם עבור משהו שרכשתי. לפני עומדת אישה שסיימה את רכישתה ומחפשת את הארנק כדי לשלם, ובין הייתר מוציאה מתיקה שלט רחוק לטלויזיה. המוכרת שואלת את האשה בהומור "תגידי, את תמיד מסתובבת עם השלט רחוק?..." וצוחקת. האשה מתחילה לצחוק בקול ומספרת שביקשה מבעלה להתלוות אליה לקניות, הוא סרב להתלוות אליה בשל תוכניות טלויזיה שרצה לראות, היא התאכזבה אבל לא אמרה דבר. במקום לומר מה היא מרגישה, היא לקחה "בטעות" את השלט... לא מזיק, לא פוגע, אולי מרגיז.

פאסיב-אגרסיב הוא מנגנון הגנה שבה תוקפנות לא מובעת ישירות, אלא בעיקר על ידי התנהגות. קשה לזהות התנהגות זו משום שהיא למעשה הימנעות, אי עשיה הגורמת לתסכול רב במערכת יחסים. מנגד גם תוקפנות אקטיבית היא לא מתכון לחיים מאושרים, בעיקר כאשר בני זוג מביעים כעסם בצעקות, פגיעות, עלבונות ולעיתים אף באלימות נפשית ופיזית. בתוקפנות מסוג זה, ברור לבני הזוג מול מה הם עומדים ולהגיב בהתאם.

במטרה להימנע מעימות ישיר בטווח הקצר, אנשים נוהגים להשתמש בהתנהגות של פאסיב-אגרסיב. אך בהסתכלות על הטווח הארוך, דינמיקה זו עלולה להיות מזיקה יותר מאשר תוקפנות ישירה. במטרה לשמור על תקשורת זורמת וברורה במערכת יחסים, הנה מספר גישות להתמודדות יעילה עם התנהגות פאסיב-אגרסיב:

1. זיהוי סימני אזהרה להתנהגות פאסיב-אגרסיב:
תוקפנות פאסיבית היא אמצעי להביע באופן לא ישיר כעס סמוי ומוכחש. מדובר ב"כעס ממותק" והוא כולל מספר התנהגויות אשר נועדו לנקום באחר מבלי לתת הכרה ומקום לכעס אשר מפעיל את ההתנהגות. זיהוי דפוס התנהגות פאסיבית-אגרסיבית כתגובה לכעס מוסתר, הוא הצעד הראשון לשינוי התנהגות זו והתנתקות מדינמיקה הרסנית בזוגיות. חלק מההתנהגויות הנפוצות ביותר של פאסיב אגרסיב כוללות:

• סחבת, דחיינות.
• ביצוע לא יעיל של דברים באופן מכוון.
• העמדת פנים של לא לראות, לשמוע, לזכור או להבין בקשות שונות.
• שתיקות, זעף והסתגרות.
• חוסר יכולת להתחייב.

2. סרוב לשתף פעולה עם התנהגות זו – אנשים פאסיבים- אגרסיבים "מומחים" בלגרום לאחרים להתנהג את הכעס שלהם. ביכולתו של אדם לזהות התנהגות זו אצל אחרים ולסרב לשתף פעולה עם ההתנהגות, לא להיכנס למאבק שאי אפשר לנצח בו. כאשר אתה מזהה התנהגות הרסנית זו אצל האחר, אתה יכול להגיד לעצמך מספר דברים כגון:

• "היא/הוא מתנהג עכשיו פאסיב-אגרסיב ואני לא לוקח/ת חלק במשחק הזה...".
• "אני לא צועק/ת, לא ציני/ת, לא סרקסטי/ת, משום שזה רק יסלים את הקונפליקט".

3. ברחל בתך הקטנה – אנשים פאסיביים אגרסיביים עסוקים מרבית חייהם בהסתרת רגשותיהם הכואבים ונמנעים מלומר באופן ישיר את מה שהם מרגישים, בעיקר כשמדובר בכעס. לרוב, זו התנהגות לא מודעת שבה האדם מתקשה לנסח לעצמו את רגשותיו השליליים ובמקום להתעמת הוא מוצא לעצמו "דרכים חלופיות" להגיע למחוז חפצו מבלי לנסח במילים את המטרה. אחת הדרכים היעילות להתמודדות לטווח הארוך עם דינמיקה זו, היא להיות מוכן לדבר על הכעס בזמן, במקום, במילים פשוטות, ישירות הקשורות לעובדות, ללא הכללות שיפוטיות. לחשיפה פשוטה ודיבור ישיר על רגש, ישנה השפעה ותרומה לביסוס מערכת יחסים עמוקה, קרובה ומשמעותית יותר.

4. צפה להכחשה וקבל אותה (בשלב זה) – המטרה היא להפוך את הכעס לגלוי ופתוח, כעס שמרבית החיים היה מוכחש, מוסתר ומודחק. צפה לכך שברגע שתעלה את הנושא, האדם הפאסיבי-אגרסיבי, יכחיש לחלוטין את הכעס. כשהוא/היא עושה זאת אל תתעקש/י, קבל את ההגנה שלו/שלה, אפשר להוסיף משפט כמו "אין בעיה, רק רציתי לשתף אותך במחשבה שלי...", מבלי להיכנס, בשלב זה, לוויכוח על ההגנות וההכחשות שלו/שלה. עדיף לסגת מהמשך דיון בנושא ולהשאיר את בן/בת הזוג עם המחשבה והידיעה שאתה מודע לכך שמאחורי התנהגותו ישנו כעס שאינו מובע ישירות.

היתרון בגישה זו הוא שאינך משתף יותר פעולה בהכחשה של הכעס, ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית. אלא אומר באומץ את הדברים ומעביר מסר ברור: מערכת היחסים שלנו צריכה להישתנות, היא לא יכולה להמשך כך משום שהיא גורמת צער וכאב. יותר מכך, זו התנהגות תוקפנית לכל דבר ועניין, בעיקר בשל תוצאותיה והשלכותיה על הזוגיות.